עובדות מעניינות על ויקינגים

הוויקינגים היו ימאים מסקנדינביה - נורווגיה, דנמרק ושוודיה של היום - שפעלו בערך משנת 790 עד 1100 לספירה.

ספינות הוויקינגים היו מהירות, צרות ורדודות, ולכן יכלו להפליג באוקיינוס וגם בנהרות. הן הגיעו עד אמריקה הצפונית.

המילה ויקינג מתארת מסע פשיטה, ולא כל סקנדינבי היה ויקינג. רובם היו חקלאים, סוחרים ובעלי מלאכה שחיו חיים שקטים.

קסדות ויקינגיות עם קרניים הן מיתוס! מעולם לא נמצאה קסדה כזו בחפירות. הקרניים הומצאו על ידי אמנים במאה ה-19.

הוויקינגים האמינו באלים כמו אודין החכם, תור החזק עם הפטיש ולוקי הערמומי. המיתולוגיה הנורדית מלאה בסיפורי גבורה.

הוויקינגים כתבו באלפבית של קווים ישרים שנקרא רונות. הרונות נחרטו על אבנים, עץ ומתכת.

ליף אריקסון הוויקינגי הגיע לחופי אמריקה הצפונית בסביבות שנת 1000 - כמעט 500 שנה לפני קולומבוס.

נשים ויקינגיות ניהלו את החוות והמשפחות כשהגברים הפליגו למסעות ארוכים. חלקן היו בעלות רכוש ועצמאיות.

הוויקינגים ייסדו ערים כמו דבלין באירלנד ויורק באנגליה. ערים אלה קיימות עד היום.

סוחרים ויקינגים הגיעו עד בגדאד וקונסטנטינופול דרך נהרות רוסיה. הם סחרו בפרוות, בעבדים ובכסף.

הלוחמים הפרועים שנכנסו לזעם קרב נקראו ברסרקרס. מהם באה המילה האנגלית ברסרק, שפירושה השתוללות.

מנהיגים ויקינגים חשובים נקברו בתוך ספינותיהם יחד עם נשק, כלים ואוצרות למסע לעולם הבא.

לפי המיתולוגיה, בסוף העולם יתרחש ראגנרוק - קרב אחרית הימים שבו יילחמו האלים בענקים.

שמות ימי השבוע באנגלית באים מאלי נורדיים: יום חמישי, למשל, הוא יומו של תור.

הוויקינגים ניווטו בים הפתוח בעזרת השמש, הכוכבים, ציפורים ואולי אבן שמש מיוחדת. הם היו נווטים מעולים.

הנשק הוויקינגי כלל גרזנים, חרבות, חניתות ומגנים עגולים צבעוניים. הגרזן היה הנשק הנפוץ והזול ביותר.

לפי האמונה, לוחמים אמיצים שמתו בקרב הגיעו לוואלהאלה - אולם האלים שבו חגגו עד סוף הימים.

הוויקינגים התנצרו בהדרגה בסביבות שנת 1000, ועידן הפשיטות הוויקינגיות הלך ודעך.

הוויקינגים יישבו את איסלנד בסביבות 870 ואת גרינלנד כמאה שנה אחר כך. היישוב בגרינלנד לא שרד את הקור.

הוויקינגים קיימו אסיפות עם שנקראו טינג, שבהן שפטו בסכסוכים וקיבלו החלטות. זו הייתה דמוקרטיה קדומה.

הכפר הוויקינגי לנס או מדו בניופאונדלנד שבקנדה מוכיח ארכיאולוגית שהוויקינגים באמת הגיעו לאמריקה.

הוויקינגים אכלו דגים, בשר, לחם שעורה, ירקות שורש ופירות יער. בחורף הם שמרו מזון במלח ובעישון.

ספינת אוסברג, ספינת קבורה ויקינגית מפוארת, מוצגת כיום במוזיאון בנורווגיה. היא השתמרה כמעט בשלמותה.

הוויקינגים טיפחו את שיערם וזקנם, התקלחו והחליפו בגדים - הם היו נקיים יותר מרוב האירופאים בתקופתם.

הוויקינגים שיחקו במשחקי לוח אסטרטגיים, כמו משחק המלך שנקרא הנפטפל. הם אהבו תחרויות וחידות.

קרב סטמפורד ברידג ב-1066 נחשב לסופו של עידן הוויקינגים. המלך הנורווגי נהרג והפלישות פסקו.

סאגות - סיפורי הגבורה הוויקינגיים - נכתבו מאות שנים אחרי האירועים, ולכן חלקם אגדה וחלקם היסטוריה.

עבדים, שנקראו תראלים, היו חלק מהחברה הוויקינגית. הם עבדו בחוות ובבתים, וחלקם שוחררו עם הזמן.

הוויקינגים בנו בתים ארוכים מעץ עם גגות דשא, שבהם גרו משפחות שלמות יחד עם בעלי החיים בחורף.

תרבות הוויקינגים חיה עד היום בספרים, בסרטים ובמשחקים - מהמיתולוגיה הנורדית ועד גיבורי-על בהשראת תור.