עובדות מעניינות על עטלפים

עטלפים הם היונקים היחידים שמסוגלים לעוף באמת. סנאים מעופפים רק דואים, אבל העטלף מנפנף בכנפיים כמו ציפור.

בעולם ידועים יותר מ-1,400 מיני עטלפים - כמעט רבע מכל מיני היונקים. רק המכרסמים מגוונים מהם יותר.

עטלפים מנווטים בחשיכה מוחלטת באמצעות אקולוקציה: הם משמיעים קולות גבוהים ומקשיבים להד החוזר, וכך בונים מפה של הסביבה.

עטלף אחד יכול לאכול מאות חרקים בלילה אחד, כולל יתושים ומזיקי חקלאות. חקלאים רבים תולים בתים לעטלפים כדי שיגנו על היבולים.

עטלפי הפירות הגדולים, שנקראים שועלים מעופפים, מגיעים למוטת כנפיים של כמטר וחצי. הם ניזונים מפירות ומצוף פרחים.

עטלף הדבורה מתאילנד הוא היונק הקטן בעולם: אורכו כשלושה סנטימטרים ומשקלו כשני גרמים - כמו מטבע.

עטלפים ישנים תלויים הפוך כי מבנה כנפיהם מקשה עליהם להמריא מהקרקע. מהתלייה הם פשוט משחררים ונופלים ישר לתעופה.

בחורף עטלפים רבים נכנסים לתרדמת: דופק הלב יורד, חום הגוף צונח והם חיים על מאגרי השומן עד האביב.

רק שלושה מיני עטלפים בעולם ניזונים מדם, וכולם חיים באמריקה. כל שאר העטלפים אוכלים חרקים, פירות או צוף.

עטלפים מאביקים פרחים שנפתחים בלילה - בננות, מנגו, אגבה ואפילו את הצמח שממנו מכינים שוקולד בחלק מהאזורים.

למרות גודלם הזעיר, עטלפים רבים חיים 20 ואפילו 40 שנה. זה חריג מאוד ליונק קטן, שבדרך כלל חי שנים ספורות.

גורי עטלפים נולדים עיוורים וחסרי ישע. האם מזהה את גורה בין אלפי גורים אחרים לפי הקול והריח הייחודיים לו.

האמונה שעטלפים נתקעים בשיער אינה נכונה. האקולוקציה שלהם מדויקת כל כך שהם מזהים אפילו שערה בודדת ומתחמקים ממנה.

כנף העטלף היא בעצם יד: חמש אצבעות ארוכות מחוברות בקרום עור דק וגמיש. האגודל נשאר חופשי ועוזר בטיפוס.

בישראל חי עטלף הפירות המצוי, עטלף גדול שניזון מפירות. אפשר לראותו בערב מעופף בין עצי הפיקוס בערים.

עטלפים שותים תוך כדי תעופה: הם גולשים נמוך מעל אגם או בריכה ומלקקים את המים בלשונם בלי לעצור.

עטלפים מנקים את עצמם בקפדנות כמו חתולים, מלקקים את הפרווה והכנפיים במשך דקות ארוכות.

לשונו של עטלף הצוף ארוכה במיוחד ומגיעה לעומק הפרחים. חלק מהפרחים נפתחים רק בלילה במיוחד בשבילם.

מערת בראקן בטקסס מארחת בקיץ כ-20 מיליון עטלפים - המושבה הגדולה בעולם. בערב הם יוצאים כולם יחד כענן שחור.

עטלפי הערפד חולקים דם עם חברים רעבים שלא הצליחו למצוא מזון. מי שקיבל עזרה זוכר ומחזיר טובה בעתיד.

עטלפים מתקשרים ביניהם בקולות חברתיים מורכבים - לא רק לציד אלא גם לריבים, לחיזור ולהזהרת חברים.

בטיסה דופק לבו של עטלף יכול להגיע למאות פעימות בדקה. במנוחה הוא יורד לעשרות בודדות.

ביום עטלפים נחים במערות, בעצים חלולים, מתחת לגשרים ולפעמים בעליות גג. הם מחפשים מקום חשוך, קריר ובטוח.

עטלפים אינם עיוורים. ראייתם חלשה יחסית, אבל חלק מהמינים רואים היטב ומשתמשים בראייה יחד עם ההד.

עטלף הדבורה התגלה למדע רק ב-1973 בתאילנד. עד היום מתגלים מיני עטלפים חדשים בעולם.

מאובני עטלפים בני כ-50 מיליון שנה מראים שכבר אז הם עפו והשתמשו בהד - כמעט כמו העטלפים של היום.

מהנדסים לומדים מהעטלפים איך לבנות רחפנים ורובוטים שמנווטים בחשיכה באמצעות הד, בלי להזדקק לאור או למצלמות.

עטלפים נודדים למרחקים: חלקם עפים מאות קילומטרים בין בתי הקיץ והחורף שלהם, בדומה לציפורים נודדות.

בלילות קיץ אפשר לראות עטלפים צדים סביב פנסי רחוב, שם מתאספים חרקים. הם עושים לנו שירות בחינם.

עטלף הערפד יודע ללכת ואפילו לרוץ על הקרקע על כנפיו המקופלות. הוא מתגנב כך אל בעלי חיים ישנים.