עובדות מעניינות על כרישים

הכרישים הראשונים שחו באוקיינוסים לפני כ-450 מיליון שנה - כ-200 מיליון שנה לפני הדינוזאורים הראשונים.

בניגוד לרוב הדגים, לשלד הכריש אין עצמות. השלד כולו עשוי סחוס - אותו חומר גמיש שנמצא באף ובאוזניים שלנו.

כריש מחליף שיניים לאורך כל חייו. שן שנשברת או נופלת מוחלפת בחדשה תוך ימים, וכך הוא יכול לאבד אלפי שיניים בחייו.

כריש הלוויתן הוא הדג הגדול בעולם: אורכו יכול להגיע ל-12 מטרים ויותר. למרות גודלו העצום הוא ניזון מפלנקטון זעיר ואינו מסוכן.

חוש הריח של הכריש מפותח בצורה יוצאת דופן והוא יכול לזהות ריח דם בריכוז נמוך מאוד במים. לכן פצע מדמם בים עלול למשוך כרישים.

בחרטום הכריש יש איברי חישה מיוחדים שמזהים שדות חשמליים זעירים. כך הוא מוצא דגים מתחבאים בחול גם בחושך מוחלט.

מבין כ-500 מיני הכרישים, רק מעטים נחשבים מסוכנים לאדם, והתקפות הן נדירות ביותר. הסיכוי להיפגע מכריש קטן בהרבה מסכנות יומיומיות.

העמלץ הלבן, הכריש המפורסם מהסרטים, יכול לזנק כולו אל מחוץ למים כשהוא תוקף כלבי ים. הקפיצה נקראת פריצה.

חלק מהכרישים חייבים לשחות כל הזמן כדי להזרים מים על הזימים ולנשום. אחרים יכולים לנוח על קרקעית הים ולשאוב מים באופן פעיל.

כריש גרינלנד שחי במים הקרים של האוקיינוס הארקטי יכול לחיות כ-400 שנה. זהו החולייתן המאריך ימים ביותר הידוע למדע.

חלק ממיני הכרישים מטילים ביצים בקופסאות עוריות שנקראות ארנקי בתולת ים, ואחרים יולדים גורים חיים כמו יונקים.

עור הכריש מכוסה בקשקשים זעירים וחדים דמויי שיניים, ולכן הוא מרגיש כמו נייר זכוכית. המבנה הזה גם עוזר לו לשחות מהר יותר.

ראשו הרחב של כריש הפטיש נותן לו שדה ראייה כמעט היקפי, וגם עוזר לו לחוש טרף מתחת לחול בעזרת החיישנים החשמליים.

כריש טיגריסי אוכל כמעט כל דבר שזז, ובקיבותיהם של כרישים נמצאו חפצים משונים כמו צמיגים ולוחיות רישוי. לכן הוא נקרא פח האשפה של הים.

כריש המאקו הוא מהשחיינים המהירים באוקיינוס ויכול להגיע למהירות של עשרות קילומטרים בשעה כשהוא רודף אחרי טרף.

כרישים חיים בכל האוקיינוסים, ממים טרופיים חמים ועד מים קפואים ליד הקטבים. הם מהדגים המפוזרים ביותר בעולם.

לכל כריש לוויתן דוגמת נקודות ייחודית על גופו, כמו טביעת אצבע. מדענים מזהים פרטים בודדים לפי התמונות.

גורי כרישים נקראים גורים, ובחלק מהמינים האם משאירה אותם מיד אחרי הלידה. הם נולדים מוכנים לצוד ולשרוד לבדם.

כריש יכול לשרוד שבועות ארוכים בלי לאכול. כשהוא כן אוכל, הוא מסוגל לבלוע ארוחה גדולה במיוחד ולאגור אנרגיה.

העמלץ הלבן הגדול יכול להגיע לאורך של כשישה מטרים ולמשקל של יותר משני טונות. הנקבות גדולות מהזכרים.

מאחורי רשתית עין הכריש יש שכבה מחזירת אור שעוזרת לו לראות בחשיכה. זו הסיבה שעיני כרישים נוצצות כשמאירים עליהן בלילה.

עמלץ לבן אחד תועד שוחה מדרום אפריקה לאוסטרליה ובחזרה - מסע של כ-20 אלף קילומטרים. כרישים נודדים למרחקים עצומים.

בעולם ידועים כ-500 מיני כרישים, מהכריש הלוויתן הענק ועד כריש הפנס הזעיר שאורכו כ-20 סנטימטרים בלבד.

חלק מהכרישים, כמו העמלץ הלבן, שומרים על חום גוף גבוה מחום המים. זה נותן להם שרירים חזקים ומהירים יותר.

כרישים מתקשרים בעיקר בשפת גוף: תנועות שחייה, קשתת הגב ופתיחת הפה מסמנות אזהרה או סקרנות.

כרישים נמצאים בסכנה בגלל דיג יתר. לפי הערכות, עשרות מיליוני כרישים נהרגים מדי שנה, ומינים רבים הולכים ונעלמים.

כרישים כמעט שאינם סובלים מטפילים על העור בזכות מבנה הקשקשים, ומדענים לומדים מהם איך לייצר משטחים דוחי חיידקים.

הכריש הוא טורף עליון - הוא נמצא בראש שרשרת המזון. כשהכרישים נעלמים, כל המערכת האקולוגית בים משתבשת.

לכרישים אין שלפוחית שחייה כמו לדגים אחרים. במקום זאת, כבד ענק ושומני עוזר להם לצוף ולא לשקוע.

כריש השור מסוגל לחיות במים מתוקים ושוחה במעלה נהרות כמו האמזונס והזמבזי, הרחק מהים.